הצבת גבולות

מה קורה כשאנחנו רוצות לקחת מקום לעצמנו, אבל מרגישות שחייב להיות לכולם נוח קודם?

על אמהות טובות, מסרים דיכוטומיים, אינטגרציה, והאפשרות לקחת לעצמנו מקום בלי להתנצל עליו – גם כשזה קצת לא נוח לאחרים.

יש מישהו שלא רוצה לראות את הילד שלו גדל להיות אדם שמסתגל? ילד מסתגל הוא ילד שפשוט מסוגל להשלים עם המציאות, גם כשהיא לא מסתדרת לפי רצונו. הוא יודע לקבל גבולות ולהתאושש מתסכול בלי להתפרק, ודווקא מתוך הוויתור והגמישות – הוא מצליח לצמוח, ללמוד מטעויות ולמצוא את הדרך שלו מחדש. כל ילד נולד עם הפוטנציאל […]

אפילו יצא לי חרוז בכותרת! כשאני אומרת ילד בכיין אני מתכוונת לילד שבוכה הרבה, ולא בהכרח לילד שמתבכיין הרבה. והאבחנה הזו צריכה להנתן קודם – כשאני מדברת על בכי, או בהמשך בכי חוסר תוחלת, אני מדברת על בכי גדול, בכי שמלווה בדמעות. בכי עצוב לרוב, שמעורר אצלנו אמפתיה, ולרוב גם מגיע בליווי של בקשת נחמה […]

וואי כמה שרציתי לכתוב כותרת כזו, בחיי. מפוצצת, גדולה, טובה לחיפושים בגוגל בטוח. אני אתן לכם את התשובה על ההתחלה, ככה שלא תרגישו שאני מורחת אתכם. איך מציבים גבול על פי הגישה ההיקשרותית? פשוט מאוד. מציבים אותו. הגבול הוא – אין יותר עוגיות להיום? אז אומרים: ״אי אפשר לקבל עוד עוגיה עכשיו״. עדיף בטון נחמד ולא […]