כל הידע

מה קורה כשאנחנו רוצות לקחת מקום לעצמנו, אבל מרגישות שחייב להיות לכולם נוח קודם?

על אמהות טובות, מסרים דיכוטומיים, אינטגרציה, והאפשרות לקחת לעצמנו מקום בלי להתנצל עליו – גם כשזה קצת לא נוח לאחרים.

מדריך מעשי שמראה איך נראית הסתגלות טובה לגן, יום אחרי יום – כמה זמן זה באמת לוקח, איך יוצרים קשר עם הצוות, ומה עושים כשיש בכי בפרידה.

מה מהתגובות של הילד בתקופת ההסתגלות נחשב תקין, ומתי זה כבר נורת אזהרה שדורשת תשומת לב – כולל רגרסיה, אכילה, שינה וסימנים חיוביים.

מה עושים כשהגננת בגן העירייה לא מאפשרת הסתגלות הדרגתית ומבקשת להשאיר את הילד בשער? טקטיקות מעשיות שלא כרוכות במאבק כוחות עם הצוות.

מה שואלים את הגננת בשיחה שלפני תחילת השנה, ומה חשוב לספר לה על הילד שלכם. צ׳קליסט מלא של 10 נקודות שיעזרו לכם להיכנס להסתגלות מוכנים.

משחק הוא הרבה יותר מדרך להעביר את הזמן. הוא צורך התפתחותי בסיסי שמאפשר לילדים לנוח מהמציאות, לעבד רגשות, לפתח יצירתיות, לחזק מערכות יחסים ולצמוח מבפנים. בפוסט הזה נבין מהו משחק אמיתי, מדוע הוא חיוני להתפתחות, ואיך אפשר ליצור בבית תנאים שמאפשרים לו לפרוח.

ריכוך לב של ילד לא מתחיל בילד – הוא מתחיל בנו. כשהלב של ילד מתקשה והוא "נתקע" במגננה, אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא חוויה של פרידה רגשית: רגעים שבהם הוא מרגיש מנותק מאיתנו, גם אם אנחנו נמצאים לידו פיזית.

בכתבה הזאת נעמיק בהשפעה של פרידות רגשיות על התנהגות ילדים, נלמד לזהות אותן בחיי היומיום, ונבין איך לצמצם אותן כדי לעזור לילדים להרגיש בטוחים יותר בקשר. כי העבודה האמיתית של ריכוך הלב היא לא לשנות התנהגות, אלא להזכיר לילד שוב ושוב שהוא אהוב, רצוי ובטוח איתנו – גם ברגעים הקשים.

יש רגע שכל הורה מכיר. רגע שבו אתה שומע את עצמך, ומשהו בפנים אומר – זה לא אני. או גרוע מזה, אולי זה כן אני, ואני לא אוהב את מה שאני שומע.
צעקת סתם. התעקשת סתם. אמרת משהו ציני לילד שרצה רק שתהיי שם.
זה לא קורה כי אתם הורים רעים. זה קורה כי הלב התקשח – לאט לאט, בלי לשים לב, תחת ערימה של ימים עייפים, התנגדויות, תחושה שהם עושים הכל כדי לעצבן.
הפוסט הזה הוא השלב השלישי במה שאנחנו בונים פה ביחד. אחרי שהבנו שיש תקופה כזאת, ואחרי שדיברנו על הלב שלנו – הגענו לחלק שבו מתחילים בפועל לרכך.
לא דרך טכניקה. לא דרך שיטה. דרך משהו פשוט יותר וקשה יותר בו זמנית – לצמצם את הפציעות הקטנות שאנחנו מחלקים בלי לשים לב. לא להתעקש על כל גבול. לקחת נשימה לפני שהאוטומט עולה. ולזכור שהילד שמתנהג הכי קשה – הוא בדרך כלל הילד שהכי צריך אותנו קרובים.
הלב של הילד לא מתרכך בפקודה. אבל הוא כן מגיב – לנוכחות שלנו, לרוך שלנו, לבשלות שלנו.
מאיפה מתחילים? מכאן.

אם לא קראתם את חלק א׳, תקראו לפני שתמשיכו כאן ❤️ אני יודעת שזה נשמע קצת כמו הוק של ריל – אבל תקראו עד הסוף כי אני חושבת שמה שיש לי להגיד על ויסות יפתיע אתכם. אז את הרקע יש לנו, המגננה קיימת, ואצלנו ביחד/ בעקבות / גורם ל המגננה (תבינו לאט לאט למה זה […]

פתח דבר אני חושבת שאני אצטרך לכתוב את כל מה שיש לי להגיד בחלקים, כי באמת צריך להבין את זה בביסים קטנים, איטיים, לאט לאט. אני אקדים ואגיד שנולדה שי לפני כמעט 7 חודשים, ומעט לפני הלידה הוצאתי את ארבל מהגן בלי טרגדיה ברקע, נטו מתוך הרצון להקשיב למה שהלב אמר בספטמבר שבו הכנסתי אותו […]

הילד שלכם עוד לא יודע שהמלחמה נגמרה, מערכת העצבים שלו לא עודכנה.. יום ראשון מגיע וכך מתכוננים.

יש מישהו שלא רוצה לראות את הילד שלו גדל להיות אדם שמסתגל? ילד מסתגל הוא ילד שפשוט מסוגל להשלים עם המציאות, גם כשהיא לא מסתדרת לפי רצונו. הוא יודע לקבל גבולות ולהתאושש מתסכול בלי להתפרק, ודווקא מתוך הוויתור והגמישות – הוא מצליח לצמוח, ללמוד מטעויות ולמצוא את הדרך שלו מחדש. כל ילד נולד עם הפוטנציאל […]

כתבה קצרה על ההכנה שאפשר לעשות לתהליך פרידה מחיתולים, גם אם לא בטוחים מתי מתחילים.

אפילו יצא לי חרוז בכותרת! כשאני אומרת ילד בכיין אני מתכוונת לילד שבוכה הרבה, ולא בהכרח לילד שמתבכיין הרבה. והאבחנה הזו צריכה להנתן קודם – כשאני מדברת על בכי, או בהמשך בכי חוסר תוחלת, אני מדברת על בכי גדול, בכי שמלווה בדמעות. בכי עצוב לרוב, שמעורר אצלנו אמפתיה, ולרוב גם מגיע בליווי של בקשת נחמה […]

וואי כמה שרציתי לכתוב כותרת כזו, בחיי. מפוצצת, גדולה, טובה לחיפושים בגוגל בטוח. אני אתן לכם את התשובה על ההתחלה, ככה שלא תרגישו שאני מורחת אתכם. איך מציבים גבול על פי הגישה ההיקשרותית? פשוט מאוד. מציבים אותו. הגבול הוא – אין יותר עוגיות להיום? אז אומרים: ״אי אפשר לקבל עוד עוגיה עכשיו״. עדיף בטון נחמד ולא […]

תארו לכם את הסיטואציה הבאה – אתם יושבים בתור לרופא במרפאה פרטית עמוסה. מגיעים פנימה – אמא, אבא וילדה חמודה. הילדה בת 3 או 4, ואחרי שהם לוקחים כוס מים מתחיל מחול משונה – הילדה מורה להורים איפה לשבת. בהתחלה זה חמוד, אמא כאן אבא שם. אבא לא רוצה לשבת, ואומר לה שהוא לא מעוניין […]

חלק שלישי בסדרה של 3 כתבות על רצון נגדי

חלק שני בסדרה של 3 כתבות על רצון נגדי

חלק ראשון בסדרה של 3 כתבות על רצון נגדי

אם את מניקה בפעם הראשונה, המכתב הזה בדיוק בשבילך. אני מניקה בפעם השניה עכשיו, ואני זוכרת כמה שהייתי מבולבלת בפעם הראשונה. כמה שהיה לי קשה למצוא מידע, כמה שהיה לי קשה להבין אם מה שקורה לי הוא הגיוני או לא, כי הכל הרגיש מנרמל מצד אחד, אבל לא בטוח שמותאם למקרה הפרטי שלי מצד שני. […]

אמא לניובורן? המכתב הזה הוא לגמרי בשבילך. מילות נרמול חשובות, ממני, אמא ל-2, שלא מצאתי בשום מקום אחר.
הלוואי שהיה לי את המכתב הזה כשילדתי את הבכור שלי!

רקע חשוב ללידה של שי, תהיה הלידה של ארבל. אם את לא מכירה, את מוזמנת לצלול להיילייט ״מעבדת לידה״, בו שיתפתי את הסיפור ואת תהליך עיבוד הלידה שעברתי בעקבותיו. או בפוסט הזה. בלידה הזו ידעתי שאני חייבת לקחת דולה. 
ידעתי שאני רוצה להביא איתי ״גב״ ללידה, שאני רוצה להרגיש עטופה, איתנה, לא רק בפנים, אלא […]

האם צריך להניק בשביל להיות היקשרותית? האם רק לינה משותפת זה הורות היקשרותית? אפשר להיות היקשרותי ולהשאר בחינוך ביתי?

אם הגעתם לעמוד הזה מתוך חיפוש זריז של דברים כמו: למה הילד שלי נרדם מאוחר, למה הפעוטה שלי מורחת הרדמה, מה עושים כשפעוט לא רוצה לישון וכו׳ וכו׳, אז אתם ממש במקום הנכון 🙂 בואו נגדיר קודם כל – מה זה פעוט מבחינתי? ילדים בין הגילאים שנה וחצי ועד שלוש וחצי. אם יש לכם ילד […]

המדריך המפורט ביותר על איך לבנות חלונות עירות – מההתחלה ועד הסוף. איך תדעו כמה עירות התינוק שלכם צריך ביום? ואיך בונים סדר יום לתינוק? הכל בכתבה הזאת!

מחזורי עירות הוא הכלי הסודי שלי, ואין לי בעיה לחלק אותו בחינם. אני חושבת, שזה המפתח לכל ההורים לתינוקות ופעוטות להבין – למה הילד שלי לא נרדם אפילו שיש סימני עייפות?

פוסט שמסביר מה זה בדיוק עירות שקטה ומחבקת, ואיך עושים אותה נכון.

מן הסתם שמכורח המציאות, לא תוכלו לעד לשמור על השגרה וסדר היום בצורה כל כך אדוקה, ואני מזכירה את האג׳נדה שלי – המטרה היא בסוף שתרגישו בלבבות שלכם ובאינטואיציה מה הזרימה של המשך היום.
עם זאת, יש כמה סיטואציות שיכולות לקרות, ואני אשמח להעניק לכם את הכלים איך לתקן אותם.

אמא טובה – היא אמא שטוב לה?

בקפיצה העשירית הפעוט מתחיל להבין מערכות – כיצד חלקים שונים פועלים יחד להשגת תוצאה. הוא לומד לחבר פעולות ולחזות תוצאות מורכבות. ההורה לומד להיות נוכח, תומך ומעודד חקר וביטחון, ומאפשר חוויות משמעותיות של גילוי והבנה.

בקפיצה התשיעית התינוק מתחיל להבין עקרונות בסיסיים של סיבה ותוצאה ולחזות מה יקרה במצבים שונים. הוא מתנסה, חוקר ומגלה חוקים בעולם סביבו. ההורה מספק קרבה, חיבוק ותמיכה, ומאפשר חוויות בטוחות של גילוי והבנה.

בקפיצה השמינית התינוק מתחיל לתכנן פעולות מראש ולהבין שמה שהוא עושה משפיע על סביבתו. הוא לומד לחזות תוצאות ולנסות פעולות שונות. ההורה לומד להיות שותף בטוח, מספק חיבוק ותמיכה, ומלווה את התינוק בחוויות של חקר, בחירה ולמידה.

בקפיצה השביעית התינוק מתחיל להבין רצפים וסדר בעולם סביבו – כיצד פעולה אחת מובילה לאחרת. הוא לומד לחזות תוצאות ולחוות בטחון בתוך חזרתיות. ההורה נוכח, מחבק, ומלווה אותו בחוויות שמלמדות סדר, קשר ותחושת ביטחון.

בקפיצה השישית התינוק מתחיל להבין שהוא יכול להקצות דברים לקטגוריות – להבחין בין סוגים שונים של חפצים, צלילים ואנשים. ההורה נמצא לצידו, מספק קרבה, חיבוק ותשומת לב, ומאפשר לו לחוות את ההבחנות הראשונות והמרתקות של העולם סביבו.

בקפיצה החמישית התינוק מתחיל להבין קשרים בין אנשים, חפצים וחוויות. הוא לומד להכיר את הקרובים אליו ולגלות את ההבדל בין מוכר לזר. ההורה נמצא לצידו, מספק חיבוק, מגע ותשומת לב, ומאפשר לו לחוות קשרים ראשוניים משמעותיים ומבוססי בטחון.

בקפיצה הרביעית התינוק מתחיל להבין שדברים מתרחשים סביבו בצורה מסוימת ושיש להם התחלה, אמצע וסוף. הוא לומד לעבד חוויות ולהכיר תבניות חדשות, וההורה נמצא לצידו, תומך, מחבק ומסייע לו להרגיש בטוח בזמן גילוי העולם.

בקפיצה השלישית התינוק מתחיל להבין שהדברים משתנים ושיש רצף בין חוויות שונות. הוא לומד לעבד מעברים בין פעילויות ומצבים, וההורה מוזמן להיות נוכח, לספק חיבוק ותמיכה, ולהיות חלק מהחוויות שמשמעותיות עבורו.

בקפיצה השנייה מתחיל התינוק להבחין בדפוסים חוזרים בעולם סביבו – קולות, תנועות וחפצים. הוא לומד לזהות סדר ולחבר בין חוויות, וההורה מוזמן להיות שותף פעיל בתהליך באמצעות קרבה, משחקים חוזרים ותשומת לב לתגובותיו, שמאפשרים קשר ולמידה יחד.

הקפיצה הראשונה מביאה לתינוק חוויות חושיות חדשות: הוא מתחיל לראות, לשמוע ולהרגיש את העולם בצורה ברורה יותר. בתקופה הזו הוא זקוק לקרבה וחיבוק, וההורה עובר איתו חוויה עשירה של גילוי, קשר ותקשורת ראשונית.

אז דיברנו על הורה-פסל והורה-גנן, שהם היו ייצוג לשני סגנונות הורות שונים לחלוטין, ודיברנו על דרכים להעמקת הקשר או בשמם הקליט ״שורשי ההיקשרות״, אבל בואו ניגע בלב של הקונפליקט של הרבה הורים עם הגישה, וזה בעצם – האם הגישה היא גישת הורות רכה? האם חסרים בה גבולות? האם ילדים שגדלים תחת הגישה ההיקשרותית, הם בעצם […]

אחרי שנדבר על שורשי ההיקשרות, נדבר על פירות ההיקשרות בצורה לא הכי מעמיקה, אבל מעוררת השראה. כלומר, מה אנחנו רואים באדם שההיקשרות שלו הייתה בסך הכל בטוחה. ואני רוצה להזכיר, שהיקשרות בטוחה זה לא אומר להיות אבסולוטים לכאן או לכאן. מה שהרבה מפספסים על הגישה ההיקשרותית התפתחותית, זה שהיא דווקא = כל כך = בגובה […]

הורות היקשרותית נחווית ברשת המון פעמים כדבר מתיש, כאידיאל שאי אפשר להשיג אותו. אבל האמת היא, שכולנו מחווטים לכדי קשר.

אנחנו מדברים המון המון על הדבר הזה ״היקשרות״, אבל מעולם לא צללנו ביחד, בצורה מסודרת, להבין את זה לעומק. כי בעצם, הגישה ההיקשרותית התפתחותית היא גישה של תובנות. זו לא גישה שאפשר להבין אותה רק מבחוץ, או לקחת ממנה רק כלי אחד ולצפות שהכל יעבוד כמו שרוצים. בבסיס של הגישה יושב ריפוי (ולא שינוי, אלא […]

לינה משותפת היא דבר שמפחיד הרבה הורים, גם בגלל שהם חוששים שזה יצור תלות או שיהיה קשה להעביר בהמשך החיים לחדר אחר, אבל יותר מכל הם בטוחים שטמונה סכנת חיים גדולה בכך. כנסו לקרוא כיצד ניתן לארגן סביבת לינה משותפת בצורה בטוחה.

פרק מרתק בבייביסטוריה על ההיסטוריה של הבקבוקים, הפורמולה ואיך הגענו למצב שבו יש 52% מתומלים בעולם.

האם הנקה נהוגה בכל התרבויות? עד איזה גיל מניקים באלסקה? ומה היו הסיבות שבגללן מרבית התינוקות בעולם המערבי אינם מקבלים חלב אם בבלעדיות?

אם את רוצה לדעת איך לעזור לתינוק שלך להרדם עם אבא, או עם כל דמות מטפלת אחרת באשר היא – הפוסט הזה הוא בשבילך!

פוסט חשוף שמסכם את סיפור הלידה שלי עם ארבל.